מדינת ישראל היא קיבוץ גלויות ועל כן, חיים בה אנשים מכל הדתות. עובדה זו מצריכה כמובן התייחסות של שיטת המשפט בארץ, לסוגיות משפטיות של כל דת ודת, בין השאר לענייני המעמד האישי.
יהודים בישראל נישאים ברבנות וכאשר יהודי רוצה להתגרש, הוא פונה לבית הדין הרבני. איך מתגרשים בני זוג מוסלמים? לכל עדה דתית המוכרת על ידי המדינה, יש בית דין דתי משלה. בדיוק כפי שליהודים בארץ, יש את בית הדין הרבני, לכל עדה יש את ביה"ד שלה.
איך מתגרשים מוסלמים? בבית הדין השרעי.
בבתי הדין השרעיים יושבים קאדים ותפקידם דומה לזה של הדיינים בבית דין רבני. בתחילת הדרך, הייתה סמכותם של בתי הדין השרעיים רחבה מאוד וכללה למעשה את כל ענייני המעמד האישי. אולם, עם הקמתה של מדינת ישראל, צומצמה משמעותית סמכותו של בית הדין השרעי והוא רשאי עתה לדון אך ורק בענייני נישואין, גירושין וירושה.
בית הדין השרעי מורכב משתי ערכאות: ערכאה ראשונה וערכאת ערעור, באופן הדומה מעט לבית הדין הרבני האזורי ולבית הדין הרבני הארצי כאשר ישנם שמונה בתי דין שרעיים בערכאה ראשונה, קרי, בתי דין שרעיים אזוריים.
האם בית הדין השרעי רשאי לדון בעניינים אזרחיים אחרים? האם אישה מוסלמית אר רוצה להתגרש, יכולה לפנות לקאדי ושאלה חשובה נוספת, איך מתגרשים כיום?
רוצה להתגרש - בית הדין השרעי
זוג מוסלמים אשר רוצה להתגרש, צריך לפנות אל בית הדין השרעי. בית הדין השרעי מוכר על ידי המדינה במסגרת המדיניות שאומצה בארץ, על פיה חל עקרון האוטונומיה בכל הנוגע לענייני המעמד האישי. המשמעות עבור המוסלמים בארץ היא כי לבתי הדין השרעיים סמכות מלאה בענייני נישואין, גירושין וירושה.
איך מתגרשים בבית דין שרעי? בבית הדין יושבים קאדים שהם למעשה כמו הדיינים בבית הדין הרבני ולהם סמכות לדון בענייני המעמד האישי, כאמור מעלה. פסיקתם של הקאדים נוטה לרוב לטובתו של הגבר אך היא מאופיינת בחוסר עקביות.
האם לבתי הדין השרעיים סמכות לדון גם בנושאים אחרים?
1. נושאים פליליים : לבית הדין השרעי אין כל סמכות לדון בנושאים פליליים וסמכות זו שמורה לבית המשפט האזרחיים הרגילים.
2. עניינים אזרחיים שונים : ענייני נישואין וגירושין הם בסמכות בית הדין השרעי ועל כן, הוא ידון בהם תמיד, אולם בכל עניין אזרחי אחר, יוכל בית הדין השרעי לדון אך ורק אם כל הצדדים הסכימו כי העניין ידון בבית הדין השרעי וייצא מסמכותו של בית המשפט האזרחי אשר מוסמך, על פי חוק, לדון בעניין.
חשוב להבהיר כי פסיקות בתי הדין השרעיים בעניינים אזרחיים אינם כפסקי שופט אלא יש להם מעמד של פסק בורר.
3. ההלכה האיסלמית : אם מוסלמי רוצה להתגרש, עליו לפנות לבית הדין השרעי, הפוסק על פי השריעה, היא הדין הדתי של האיסלם, על פיו פוסקים בתי הדין השרעיים.
האם אישה מוסלמית יכולה להתגרש?
מעמד האישה בדת המוסלמית אינו זהה למעמדו של הגבר. הדבר בא לידי ביטוי גם בזכותה של האישה המוסלמית להתגרש. אם אישה מוסלמית רוצה להתגרש, עליה לפנות לקאדי בבית הדין השרעי ולבקש את רשותו להתגרש. על האישה לשכנע את הקאדי כי קיימת הצדקה להעניק לה רשות להתגרש ולעיתים, אין זו משימה קלה.
לעניין זה, טוב תעשה האישה אשר רוצה להתגרש, אם תצליח לשכנע את בעלה להתגרש. כמו כן,עליה לפנות לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בגירושין של מוסלמים.
לעומת האישה, מצבו של הגבר אשר רוצה להתגרש, שונה לגמרי. אם גבר מוסלמי רוצה להתגרש מאשתו, אין כל בעיה והוא אינו צריך לבקש רשות מהקאדי.
איך מתגרשים מבחינת חלוקת הרכוש? כאשר הבעל המוסלמי רוצה להתגרש מאשתו, מקבלתהאישה, לרוב, את הזכות לשמור את הנדוניה שנתן הבעל כשנישאו וכמו כן, היא מקבלת את הרכוש כפי שסוכם בחוזה הנישואין.
איך מתגרשים כיום?
כאשר אחד מבני הזוג רוצה להתגרש או כאשר ישנה החלטה משותפת להיפרד, חשוב מאוד לפנות לעורך דין מקצועי, אשר בקיא בהליכי הגירושין. הליכי גירושין של יהודים מתרחשים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה ועל כן, יפנו יהודים לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בדיני המשפחה של יהודים.
מוסלמי אשר רוצה להתגרש, צריך לפנות לעורך דין אשר בקיא בהתנהלותו של בית הדין השרעי ואשר יודע כיצד לייצג את הלקוח נאמנה. אישה מוסלמית אשר רוצה להתגרש, צריכה אף היא לפנות לייעוץ משפטי, במיוחד כאשר בעלה אינו רוצה להתגרש ממנה. כאמור, אישה אשר רוצה להתגרש, צריכה לשכנע את הקאדי ולכן, כדאי לקבל עזרה מקצועית בעניין הזה.
מן האמור לעיל, אנו למדים איך מתגרשים בני זוג מוסלמים. הערכאה המוסמכת היא בית הדין השרעי, הוא בית הדין הדתי של הדת המוסלמית. בדומה לדת היהודית, הבעל הוא זה אשר מגרש את אשתו ובדת המוסלמית, אישה אשר רוצה להתגרש, צריכה לבקש את רשותו של הקאדי, הוא הדיין של בית הדין השרעי.
כדאי לעיין במאמר רוצה להתגרש – בגידה זה קו הגבול >>>
